פסק-דין בתיק דמ"ש 22806-08-10

1.      לפנינו תביעה ובה עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה.

2.      התובע אדם מבוגר עולה מחבר העמים, הועסק אצל הנתבעת בעבודות ניקיון בקניון של בית החולים תל השומר מיום 24.2.08 ועד לחודש אוקטובר 2009. הצדדים חלוקים לגבי נסיבות סיום העבודה. לטענת התובע, הוא פוטר "ע"י הנתבעת לאלתר וללא הודעה מוקדמת וללא תשלום פיצויי פיטורין עקב טענה חסרת כל בסיס כאילו גנב חומרי ניקוי אקונומיקה". לטענת הנתבעת, התובע התפטר באופן פתאומי לאחר "שורת הפרות משמעת חמורות" שדי בהן כדי להוביל לפיטורים תוך שלילת פיצויי פיטורים.

3.      התובענה התייחסה לפדיון חופשה והבראה, דמי חג, הפרשי קופת גמל ולהפרשי שעות עבודה נוספות. לגבי רכיבים אלה, הנתבעת הודתה במקצת וטענה לקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בגין חופשה, הבראה, דמי חג וקופת גמל זכאי התובע לסכום של 6,300 ש"ח ובגין שעות נוספות התובע אינו זכאי לדבר.

4.      לאור האמור, המחלוקת שנותרה קשורה לנסיבות סיום העבודה - מחד, זכאות התובע לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת. ומאידך, זכאות הנתבעת לקיזוז חלף הודעה מוקדמת. בין הצדדים הוסכם כי סכום פיצויי הפיטורים הוא 6,000 ש"ח וכי סכום חלף ההודעה המוקדמת הוא 2,171 ש"ח.

5.      תחילה נפנה לגרסת הנתבעת, אשר נתמכה בעדותה של הגב' שלומית ניסים - מי שאחראית על נושא כח האדם של עובדי הנתבעת בתל השומר.

         א.         לטענת הגב' ניסים בימים 15.7.09, 12.8.09 ו- 25.9.09 נמסרו לתובע מכתבי התרעה על הפרות משמעת (נת/2 - נת/4) בגין שטיפת רכבו בזמן העבודה, עזיבת המשמרת לפני סופה ושוב שטיפת רכבו בזמן העבודה. לטענתה, המכתבים נמסרו למפקח העבודה אשר מסרם לתובע.

התובע מצידו מכחיש כי קיבל את המכתבים. לצורך הענין נניח כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי המכתבים נמסרו. לטעמינו, ממילא אין למכתבים אלה חשיבות, ודאי משלגרסת הנתבעת התובע התפטר ולא פוטר מטעמים של שלילת פיצויי פיטורים.

         ב.         לענין ההתפטרות טענה הגב' ניסים כי "בסביבות יום 9.10.10" הגיע התובע למשרדה הודיע לה שהוא עוזב את העבודה ומסר לה את המכתב נת/1, שנושא תאריך 30.9.09 ונוסחו כדלהלן:

" הודעה על הפסקת עבודה

"הנני ישראל חנימוב מס ת.ז. XXXX להודיעכם כי בשל הרעת תנאי עבודתי והפחתת שעות עבודתי ב-50%, הנני מפסיק את עבודתי בחברתכם החל מיום 1.11.09.

(החתימה הועתקה מהמוצג המקורי - א.א.)

המקור של נת/1 הוגש לתיק. התובע מודה כי זו חתימתו. לגרסת התובע לגבי מכתב זה נדרש בהמשך.

          ג.          לטענת הגב' ניסים היא לא קראה את המכתב ולא תחקרה את התובע עליו אלא העבירה אותו לטיפול מנהל האתר. הגב' ניסים טענה כי למיטב ידיעתה מנהל האתר (שבינתיים כבר לא עובד בנתבעת) התקשר לתובע על מנת לשכנע את התובע לשוב לעבודה אך למיטב ידיעתה התובע סרב.

         ד.         לטענת הגב' ניסים מאוחר יותר - ככל הנראה ביום 1.11.09, הגיע התובע למשרדה וביקש מכתב פיטורים, הוסבר לו שהוא לא פוטר ויכול לחזור לעבודתו ונמסר לו מכתב על תקופת העבודה (נת/6) נושא תאריך 1.11.09 ובו צויינה תקופת העבודה מיום 24.2.08 ועד ליום 9.10.09.

         ה.         עוד נטען כי הוכן לתובע גמר חשבון (המקור הוגש וסומן נת/5) בגין חופשה והבראה והתובע הוזמן לקבל את המחאה בחודש ינואר 2010, אך משנדרש למלא טופס 101 לא הסכים לבוא ולמלא את הטופס.

6.      הנה כי כן, לכאורה בפנינו מכתב חתום על ידי התובע ובו הוא מודיע על התפטרות. עתה נפנה לגרסת התובע. התובע טען כי בחודש אוקטובר שהה במחלה וכשחזר מצא כי המנעול במחסן חומרי הניקוי הוחלף. לטענתו "הגעתי למנהל [מנהלת - א.א.] הקניון והוא אמר לי לך הביתה אתה גנב". התובע אישר בחקירתו כי מנהלת הקניון מירב, אינה עובדת של הנתבעת.

לטענת התובע, את המכתב נת/1 הוא לא הביא מודפס כטענת הנתבעת. לטענתו, הוא פנה למנהל העבודה כדי לקבל מכתב פיטורים, הוא קיבל מכתב על תקופת העבודה וכן נדרש לחתום על "דף נקי ואני חתמתי שקיבלתי את המסמך".

עוד טוען התובע שכחודש אחרי סיום העבודה פנה להסתדרות ברמת גן ושם נודע לו על 'מכתב ההתפטרות' אשר התקבל בהסתדרות בפקס. התובע אישר שקיבל מההסתדרות העתק של המכתב, אלא שלטענתו הוא לא יודע היכן ההעתק ואינו יודע אם הראה את המכתב לעורך דינו.

לבסוף, טען התובע כי אינו זוכר אם לאחר סיום העבודה הוא נקרא לבוא לקחת "עוד כסף".